התרחבות משמעותית של העורק נקראת מפרצת. התפתחות מפרצת של עורק יכול להיות עקב נוון דופק העורק מסיבות לא ידועות, עקב טרשת עורקים, עקב מחלה דלקתית של העורק או עקב מחלה תורשתית.
הסיבוכים של מפרצות הם נקב דופן העורק עם דימום מסכן חיים, פקקת חלל העורק או זריעת תסחיפים מהעורק עם איסכמיה (חוסר הספקת דם) לאיבר הנגוע.
אבי העורקים (האורטה- הותין- aorta) בבטן הינו המקום השכיח ביותר להתפתחות מפרצת.
גורמי סיכון עולים למין זכר, גיל 65 ומעלה עם מחלה כרונית ואנמנזה משפחתית.
המפרצת יכולה להתגלות באופן אקראי בבדיקה גופנית או בבדיקת אולטראסונד או CT של הבטן שבוצעו למטרה אחרת. קיימים נסיונות להתחיל בבדיקות סקר של אבי העורקים לקבוצות בסיכון גבוה ע”י בדיקת אולטראסונד, אחרת המפרצת מתגלה רק כאשר יש נקב ודימום. כאשר ידוע על מפרצת אבי העורקים בבטן שרוחבו המרבי פחות מ-5 ס”מ עוקבים אחרי התרחבותו. בקוטר רוחב מעל 5 ס”מ מומלץ תיקון.
קיימות שתי שיטות תיקון, האחת ע”י ניתוח פתוח דרך הבטן והשנייה, המומלצת בדר”כ, על ידי החדרת תותב דרך העורקים במפשעה.
סימני נקב מפרצת הם כאבי בטן כאבי גב ועלפון. הסיכוי לשרוד נקב כאשר הוא מתרחש מחוץ לכותלי בי”ח קטנים ביותר ואף כאשר מגיעים לבי”ח הסיכוי לשרוד את האירוע הוא כ-30% בלבד. תוחלת החיים לאחר תיקון מפרצת הינה כמעט רגילה.
מפרצות של העורק הפופליטיאלי- העורק מאחורי הברך- עורק בית הברך- הוא השני בשכיחותו.
במקום זה הסיכון של זריעת תסחיפים או פקקת המפרצת גבוה עם סכנה של איבוד הרגל. בד”כ מומלץ על תיקון מפרצת כזאת כאשר היא מעל קוטר 2 ס”מ אבל לעיתים מומלץ על טיפול נוגד קרישה כטיפול דפיניטיבי. גם במקרים אלו תיקון יכול להתבצע ע”י ניתוח פתוח או ע”י השתלת תותב למפרצת דרך המפשעה.
מפרצות של עורקי האברים הפנימים של הבטן נדירים יותר וקורים באופן שווה בגברים ובנשים. בנשים צעירות קיימת סכנה של נקב בזמן הריון ולכן מומלץ טיפול. פרט לכך דרוש טיפול רק במפרצות מעל קוטר 2 ס”מ.