טרשת עורקים הינה מחלה נפוצה באוכלוסיה הבוגרת, בה נוצרים רובדים של טרשת בדופן כלי דם הגורמים להיצרויות, ליצירת תסחיפים ולעיתים לחולשה ולהתרחבות של העורקים. המחלה גורמת להתקפי לב ולשבצים המהווים גורמי מוות משמעותיים ביותר.
גורמי סיכון משמעותיים להתפתחות ולהחמרה של טרשת העורקים הם יתר שומנים בדם, סכרת ועישון. הטיפול במחלה הוא ע”י הגברת פעילות גופנית, הפסקה מוחלטת של עישון ושליטה מיטבית על רמות השומנים והסוכר בדם. בנוסף טיפול תרופתי באמצעות אספירין ואחת מקבוצת התרופות הסטטינים. טיפולים אלה הם צורך הכרחי לכל טיפול פולשני בסיבוכי המחלה. בנוסף, התפתחות סיבוכים של המחלה במערכת ההיקפית של העץ העורקי מחייבת בירור של המצב הלבבי.
היצרויות בעורקי הרגלים גורמים לכאבים בהליכה ובמחלה יותר מתקדמת לכאבים במנוחה, לפצעים בכפות הרגלים ולנמק.
בירור שאינו פולשני למחלה מתבצע ע”י מדידת לחץ דם ברגלים באמצעות מכשיר “דופלר”, בדיקת זרימת הדם ברגלים באמצעות אולטראסונד “דופלקס”, בדיקה פלתיסמוגרפית (PVR) וע”י בדיקת ארטריוגרפיה טומוגרפית ממוחשבת (CTA).
צינתור (ארטריוגרפיה – arteriography) עורקי הרגלים ושימוש בבלונים ובתומכנים (stents) הוא אחד הטיפולים האפשריים, אפשרות נוספת הינה ניתוח פתוח ליצר מעקף מסביב לחסימה.
היצרות משמעותית בעורק התרדמוני (העורק הקרוטיס carotid artery) מהווה גורם סיכון לשבץ מוחי ונמצא בכ-17% מהחולים. הבירור מתבצע על ידי בדיקת אולטראסונד “דופלקס” ובדיקת ארטריוגרפיה טומוגרפית ממוחשבת (CTA) של עורקי הצוואר. לעיתים קרובות מומלץ לעבור ניתוח אנדארטרקטומיה של העורק – קילוף הרובד הטרשתי מתוך העורק – כדי למנוע אירוע מוחי חוזר.
יתכנו היצרויות בעורקי הכליה או בעורקי המעיים ולפעמים יש צורך בטיפול פולשני, לרוב בצינתור.